ישראל נוביק נולד בפינסק (אז פולניה) ב-8 בינואר 1938 והוגלה לסיביר עם משפחתו בשנת 1941. לאחר שהייה באוזבקיסטן, חזרה משפחתו לפולין ובשנת 1946 הועברה למחנה עקורים בגרמניה בו שהו עד לעלייתם ארצה מיד עם קום המדינה. את כל לימודיו האקדמיים הוא עשה במחלקה לפיסיקה באוניברסיטה העברית. תואר שני M.Sc  בשנים 1956 - 1960 ותואר שלישי Ph.D  בשנים 1960 - 1963.

בשנת 1958 קיבל רודולף מוסבאואר את פרס נובל על גילוי "בליעה רזוננטית ללא רתע של קרינת גמא". אפקט זה נקרא מאז על שמו "אפקט מוסבאואר". כיוון שאפקט זה רגיש במיוחד לברזל וברזל נפוץ מאוד בטבע, מצא האפקט שימושים רבים במחקרים בפיזיקה, כימיה, ביולוגיה, גאולוגיה, רפואה ועוד. עבודת הדוקטורט של ישראל נוביק הייתה על אפקט זה, והוא היה בין הראשונים בעולם שחקר לעומק תופעה זו. ישראל נוביק השתמש בטכניקה זו בכל מחקריו, כשהוא משתף פעולה עם עמיתים כגון: פיזיקאים, כימאים, ביולוגים, רופאים ועוד. הקבוצה בירושלים שישראל נוביק היה חלק ממנה הייתה הראשונה שהשתמשה באפקט מוסבאואר בחקר של העפרות הנדירות, דבר שגרם לכך שפרופסור מוסבאואר הגיע לירושלים ישירות מטקס קבלת פרס נובל בסטוקהולם.

עם סיום הדוקטורט עבד ד"ר ישראל נוביק כשנה בכור הגרעיני של נחל שורק, ולאחר שהייה של שלוש שנים בארצות הברית 1964 - 1967 במעבדות של חברת הטלפונים בל ובאוניברסיטת ייל, התקבל ד"ר נוביק למחלקה לפיסיקה של האוניברסיטה העברית כאיש סגל בכיר. הוא עלה במהירות בסולם הדרגות האקדמיות ונתמנה לפרופ' מן המניין בשנת 1975 בגיל 37. במהלך השנים הוא שימש כיו''ר החוג לפיסיקה במכון רקח לפיסיקה והיה שותף בוועדות מקצועיות שונות. בשנת 2006 פרש לגמלאות.

תחומי המחקר שלו היו: פיסיקה של תרכובות בין מתכתיות של העפרות הנדירות, מוליכי-על בטמפרטורות גבוהות ותכונות מגנטיות של חומרים מעובים, וכל זאת באמצעות אפקט מוסבאואר. בשנים האחרונות הוא חקר את התיאוריה שקיימת בטבע תאוצה מקסימלית.

פרופ' נוביק היה מדען מושלם. במהלך עבודתו המדעית שנמשכה עד מעבר לגיל שמונים, הוא פרסם כ- 450 מאמרים מדעיים (רובם הגדול בעיתונים הבין לאומיים היוקרתיים ביותר) והיה שותף לארבעה ספרים יוקרתיים. הוא היה גם תיאורטיקאי מעולה וגם נסיונאי מבורך. בכך הפך למדען בין-לאומי יחיד ומיוחד שמדענים רבים מכל רחבי העולם התייעצו אתו ו/או שיתפו אותו במחקריהם. הוא היה בין הבודדים בעולם שעסק באפקט מוסבאואר מעל לששים שנה. הוא השתתף בכנסים בין לאומיים רבים והיה מרצה מוזמן ברבים מהם.

כאות הוקרה, הוא קיבל בשנת 2019 פרס על מפעל חיים מטעם האגודה הבין-לאומית לאפקט מוסבאואר IBAME, על תרומה מיוחדת בשימוש באפקט מוסבאואר בחקר המגנטיות והפיסיקה של המצב המעובה.

 נכתב ע"י ישראל פלנר.